מקובל לחשוב שפרסומת בטלוויזיה היא "אמצעי שיווקי", וסרט בטלוויזיה או בקולנוע הוא "אומנות קולנועית". סרטי תדמית הם האמצעי שמפגיש את הצרכים השיווקיים עם היכולות הקולנועיות, ליצירת אמצעי שיווקי מתקדם. הראשונים שיישמו זאת היו סרטי התדמית לחברות הייטק, וכיום כמעט כל עסק שמחפש לקדם את מוצריו.
הדרך הנכונה לעשות זאת, הנה קודם כל להגדיר את המטרות והמסרים השיווקיים, ורק לאחר מכן לתרגם אותן באמצעים קולנועיים לסרט תדמית.
המטרות השיווקיות יכולות להיות מגוונות, כגון:
- הגדלת מכירות של מוצר קיים
- הצגה/חשיפה של מוצר חדש ייחודי
- גיוס כספים ממשקיעים לפיתוח העסק
- שמירת יתרון תחרותי ומיצוב כמוביל שוק
- סרטון להצגה בתערוכה/ברחוב על מנת למשוך תשומת לב של עוברים ושבים
- סרטון להצגה בכנס מקצועי או כנס לקוחות
המטרות השיווקיות מגדירות את אופי הסרט וקהל היעד. עכשיו, נדרש להגדיר את המסרים השיווקיים, והם כולם נגזרים מתוך ניתוח שיווקי של העסק, ובכללם:
- מה העסק מייצר (או אילו שירותים הוא מספק)?
- מה היתרונות העיקריים של העסק?
- מה המיצוב של העסק (עסק מוביל, מצטרף חדש, וכד')?
- מי המתחרים העיקריים של העסק?
- מה היתרון התחרותי של העסק (במה הוא טוב יותר מהתחרות)?
בכל סרט תדמית, אני ממליץ להציג את העסק, ואת מירב המאמצים להשקיע ביתרונות התחרותיים של העסק. מכיוון שכמעט לכל מוצר או שירות קיימים מתחרים רבים, מטרתנו כעסק היא לא בהכרח להיות הכי טובים, אלא יותר טובים מהתחרות. בנוסף, אני ממליץ לשלב את מנהלי העסק בסרט התדמית, על מנת להוסיף פן אישי בסרט התדמית העסקי. מכיוון שעסקים עושים בין אנשים, אני כלקוח מרגיש יותר נוח ליצור קשר ולעשות עסקים עם אנשים שאני מכיר (תחשבו על התחכום הרב בפרסום של מפעל הפיס: "שלום, מדברת ארנה, אני שמחה לבשר לך ....". פתאום- הכל אישי!).
רק אחרי שהוגדרו המטרות השיווקיות, והמסרים השיווקיים, הם אמורים להיות מתורגמים באמצעים קולנועיים לסרט התדמית. האמצעים הקולנועיים אמורים לשקף את אופי העסק והמסרים, תוך שימוש באמצעים הבאים:
- צילומי וידאו של סביבת העסק, המוצר/ים או השירות/ים, וראיונות על מובילי העסק
- צילומי סטילס מעובדים בהתאם לעניין
- קטעי אנימציה (להצגת נושאים שלא ניתן לצלם)
- עריכת כל חומרי הגלם, וקביעת קצב ההצגה
- הוספת כותרות להדגשת המסרים
- שילוב מוזיקת רקע
לדאבוני, הרבה מאוד סרטי תדמית וסרטי מוצר נראים "מיליון דולר", כי הם היו מאוד מושקעים בשלב ההפקה הקולנועית, אבל- כלקוח פוטנציאלי לא שוכנעתי שהחברה מציעה לי איזשהו יתרון. הכשל קורה במקרים רבים בשלב ההגדרות השיווקיות. או שלא הוקדשה מספיק מחשבה למטרות ולמסרים השיווקיים, או שהיא נעשתה על ידי "קולנוענים", ולא על ידי "אנשי שיווק". רק מומחי שיווק מעובדי החברה, או מומחי שיווק חיצוניים, יכולים לנתח בצורה מקצועית את התחרות, ולהצביע על היתרונות התחרותיים של העסק. לכן, חשוב ששלב זה יהיה בהובלת מומחי שיווק, ולא בוגרי קולנוע מטעם חברות ההפקה של סרטי התדמית. וכשהדברים מוגדרים נכון, לא צריך השקעה משמעותית על מנת לתרגם אותם לסרט התדמית. להיפך, בהרבה מקרים הפשטות היא סוד ההצלחה (ראו מאמר שכתבתי על "מה הקשר בין ג. יפית וסרטי תדמית").
חשיבה זו נכונה לכל עסק, החל מחברות הייטק ועד לעסקים קטנים. סרטוני תדמית לעסקים וסרטי מוצר טכנולוגיים שנבנו תוך הקפדה על המוצג במאמר זה, נראים מאוד מקצועיים ובעיקר- משכנעים. כלקוח, אני מזהה את היתרונות התחרותיים, מכיר את המובילים בעסק, ומרגיש נוח ליצור קשר. מהרגע שנוצר הקשר- זה כבר בידי העסק לעבור משלב הקשר הראשוני לסגירת עסקה.
שיהיה בהצלחה.
עוזי יהב, מייסד יהב הפקות וידאו, שימש בעברו כסמנכ"ל שיווק בחברות היי-טק מהמובילות במשק. את הידע הרב שצבר בתחום השיווק, שילב עוזי יהב עם הכשרתו המקצועית בתחום הקולנוע והטלוויזיה. על יסודות ייחודיים אלו, הקים את יהב הפקות וידאו, ששמה לה למטרה להציע פתרונות וכלים יצירתיים להעברת מסרים. ההתמחות העיקרית של החברה היא בהפקת סרטי תדמית. יום בשבוע משמש עוזי יהב מנחה לקולנוע של קבוצות נוער בסיכון מטעם ראיה, בית ספר לתקשורת מקדמת
